.הפרשה הראשונה בספר "במדבר" ומספר לד בסדר הפרשות

 

מפקד בני ישראל – במדבר, פרק א, פסוקים א-מו

השם מדבר אל משה במדבר סיני ביום א' באייר בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים (חודש ימים לאחר בניית המשכן) ומצווה לערוך מפקד של בני ישראל של כל הגברים בני 20 שנה ומעלה, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם… כָּליֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵלתִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם תוך שממנה לכל שבט נציג שיעמוד בראשו  [על פי רש"י הספירה נעשתה על ידי איסוף שקלים מכל משפחה תוך שהציגו ספרים המעידים על ייחוסם] ואלו ראשי השבטים והגברים הפקודים במספר

  • שבט ראובן – אֱלִיצוּר בֶּןשְׁדֵיאוּר; 46,500 גברים.
  • שבט שמעון – שְׁלֻמִיאֵל בֶּןצוּרִישַׁדָּי; 59,300 גברים.
  • שבט יהודה – נַחְשׁוֹן בֶּןעַמִּינָדָב; 74,600 גברים.
  • שבט יששכר – נְתַנְאֵל בֶּןצוּעָר; 54,400 גברים.
  • שבט זבולן – אֱלִיאָב בֶּןחֵלֹן; 57,400 גברים.
  • בני יוסף –
    • שבט אפרים – אֱלִישָׁמָע בֶּןעַמִּיהוּד; 40,500 גברים.
    • שבט מנשה – גַּמְלִיאֵל בֶּןפְּדָהצוּר; 32,200 גברים.
  • שבט בנימין – אֲבִידָן בֶּןגִּדְעֹנִי; 35,400 גברים.
  • שבט דן – אֲחִיעֶזֶר בֶּןעַמִּישַׁדָּי; 62,700 גברים.
  • שבט אשר – פַּגְעִיאֵל בֶּןעָכְרָן; 41,500 גברים.
  • שבט גד – אֶלְיָסָף בֶּןדְּעוּאֵל; 45,650 גברים.
  • בְּנֵי נַפְתָּלִיאֲחִירַע בֶּןעֵינָן; 53,400 גברים. (השבט היחיד בו נשמטה ה-ל מהמילה לִבְנֵי, וזאת כרמיזה לכך שמספר הנשים בו היה רב ממספר הגברים).

סה"כ 603,550 גברים בני 20 שנה ומעלה למפקד בני ישראל (מספר זהה למנין בני ישראל במפקד שנערך בפרשת "כי תשא". הייתכן?)

 

[הערת שוליים

התורה מציינת תחילה את שמות נשיאי השבטים ולאחר מכן מונה את מפקד הגברים לכל שבט. בהכרזת הנשיאים שבט גד מוזכר אחד לפני אחרון, אך במניין הגברים לכל שבט הוא נמנה כשבט השלישי. זה השבט היחיד שסדר הופעתו השתנה. הסיבה להבדל נובעת מכך שסדר הנשיאים נקבע לפי סדר הולדת הבנים של יעקב לפי אמותיהן (להוציא בני השפחות שאמנם מוזכרים אחרונים אך סדרם הפנימי מעורבב), בעוד סדר מניין הגברים לכל שבט נקבע לפי חלוקת השבטים למחנות כפי שמופיע בהמשך הפרשה, שבט גד, בכור השפחות, מצורף למחנה ראובן ושמעון, בניה הראשונים של לאה.]

 

שבט לוי – במדבר, פרק א, פסוקים מז-נד

שבט לוי לא נכלל במנין. השם מצווה להפקיד את הלווים על עבודת המשכן, לשאת את כליו ולחנות סביבו.

בעת נדודי המשכן על הלווים לפרקו, לשאת אותו, להקימו ולשמור בחירוף נפש מפני כניסת זרים וְהַזָּר הַקָּרֵב, יוּמָת. כל שבט יחנה בשטח משלו וישא דגל משלו. וְשָׁמְרוּ, הַלְוִיִּם, אֶתמִשְׁמֶרֶת, מִשְׁכַּן הָעֵדוּת.

שבטי ישראל חונים לפי מחנותיהם ודגליהם ושבט הלוי חונים סביב המשכן  וְלֹאיִהְיֶה קֶצֶף, עַלעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בני ישראל מקיימים את כל אשר ציווה אלוהים את משה (חניה ודגל).

 

סדר המחנות – במדבר, פרק ב, פסוקים א-לד

אלוהים מצווה על משה ואהרן את סדר המחנות:

על השבטים לחנות על פי דגליהם מסביב לאוהל מועד.

  • קדמה ומזרחה (זה לא אותו הדבר?)דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה – תחתיו חונים (בני לאה) שבט יהודה (74,600), מטה יששכר (54,400) ומטה זבולן (57,400) ובסה"כ נמנים עליו 186,400 גברים. רִאשֹׁנָה, יִסָּעוּ.

 

[הערת שוליים

בכל פעם שהתורה מציינת את השבט השלישי בכל מחנה נכתב וּמַטֵּה (וּמַטֵּה, גָּד;… וּמַטֵּה, בִּנְיָמִן;… וּמַטֵּה, נַפְתָּלִי;) אך את מחנה זבולן מציינת מַטֵּה, זְבוּלֻן ללא ו' החיבור. מדוע? להצביע על הקשר הבלתי נפרד בין שבט זבולן, אנשי המסחר, התומכים באחיהם לשבט יששכר, תלמידי התורה. רמיזה לברכה המצויה  בפרנסת תלמידי חכמים על מנת שיוכלו לעבוד את השם בלימוד התורה; שכר מצווה כשכר לימוד.]

 

  • תימנה (דרום) – דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן – תחתיו חונים (בני לאה ובכור שפחת לאה) שבט ראובן (46,500), מטה שמעון (59,300), מטה גד (45,650) ובסה"כ נמנים עליו 151,450 גברים. וּשְׁנִיִּם, יִסָּעוּ.

 

]הערת שוליים

בציון שמות הנשיאים שמו של נשיא שבט גד נרשם כ- אֶלְיָסָף בֶּןדְּעוּאֵל ואילו בציון המחנות, שמו מוזכר כ- אֶלְיָסָף בֶּןרְעוּאֵל. מדוע הוחלפה האות ד' באות ר'? על פי הרמב"ן משום שאליסף גם ידע את האל וגם שם רעיון ליבו באל ועל כן מכנים אותו בשני השמות.]

 

והלווים נושאים את מחנה אוהל מועד

 

  • ימה (מערב) – דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם – תחתיו חונים (צאצאי רחל) שבט אפרים (40,500), מטה מנשה (32,200), מטה בנימין (35,400) ובסה"כ נמנים עליו 108,100 גברים. וּשְׁלִשִׁים, יִסָּעוּ.

[הערת שוליים

ניתן להבחין בכך שצאצאי רחל חונים יחדיו: אפרים ומנשה (בני יוסף) יחד עם אחיו הצעיר בנימין. ועל כך נאמר "בחייהם ובמותם לא נפרדו" (מבוסס על פסוק מקינת דוד על שאול ויהונתן).]

 

  • צפונה – דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן – תחתיו חונים בני השפחות שבט דן (62,700), מטה אשר (41,500) ומטה נפתלי (53,400) ובסה"כ נמנו עליו 157,600 גברים. לָאַחֲרֹנָה יִסְעוּ, לְדִגְלֵיהֶם.

 

סה"כ 603,550 גברים כשהלווים לא נמנים במניין מחנה ישראל ובאופן זה נעו וחנו השבטים בעת מסעותיהם במדבר כֵּןחָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּאִישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָיו, עַלבֵּית אֲבֹתָיו.

 

[הערת שוליים – דגלי השבטים:

מזרח

יהודה – אריה על רקע תכלת (מנהיג משמיים);

יששכר – שמש וירח על רקע כחול (על שום בקיאותם בתקופות ובמזלות);

זבולן – ספינה על רקע לבן (על שום היותם סוחרים עשירים);

דרום

ראובן – דודאים על רקע אדום (זיכרון לדודאים שהביא ללאה מהשדה);

שמעון – העיר שכם על רקע ירוק (זיכרון שנקם את עלבון דינה אחותו);

גד – גדוד על רקע שחור ולבן (על שום היותם אנשי מלחמה);

מערב

אפרים – שור על רקע שוהםL

מנשה – ראם על רקע שוהם;

בנימין – זאב על רקע שלל צבעים;

צפון

דן – נחש על רקע ספיר;

אשר – אילן זית על רקע אור השמן;

נפתלי – אילה על רקע יין צלול;]

 

משפחת הכהנים – במדבר, פרק ג, פסוקים א-ד

התורה מציינת את תולדות אהרון: שמות בניו נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר; נדב ואביהוא מתו כאשר הקריבו אש זרה מבלי שהותירו צאצאים אחריהם. אלעזר ואיתמר ממשיכים דרכו של אביהם ככהנים.

שבט לוי – במדבר, פרק ג, פסוקים ה-יג

אלוהים מדבר אל משה להקריב את שבט לוי. מה הכוונה? ששבט לוי יקדיש חייו לשמירת המשכן, כשאהרון הכהן מופקד עליהם ואסור לאדם זר להתקרב למשכן. על כל בכור בעם ישראל להיפדות על ידי בן שבט לוי כזיכרון למכת בכורות שהושיעה את בני ישראל מעבדות במצרים (בכורות ישראל נפסלו לכהונה בשל חטא העגל ועל כן הלווים, שנמצאו נקיים מעבודה זרה, פודים אותם בעבודת הכהונה);

משפחות שבט לוי – במדבר, פרק ג, פסוקים יד-לט

השם מורה למשה לפקוד את הלווים, כָּלזָכָר מִבֶּןחֹדֶשׁ וָמַעְלָה.

[הערת שוליים

הלווים נמנים מגיל חודש ומעלה, ולא מגיל עשרים כיתר השבטים, מכיוון שעליהם לפדות את בכורות ישראל]

משה פוקד והתורה מציינת כי שבט לוי נחלק לשלוש משפחות: גרשון, קהת ומררי.

  • משפחת גרשון –
    • נחלקת למשפחות לִבְנִי, וְשִׁמְעִי.
    • 7,500 גברים.
    • חונים מערבית למשכן.
    • נשיאם אֶלְיָסָף, בֶּןלָאֵל.
    • משמרתם נשיאה/פירוק/הרכבת יריעות אוהל מועד.
  • משפחת קהת –
    • נחלקת למשפחות עַמְרָם וְיִצְהָר, חֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.
    • 8,600 גברים.
    • חונים דרומית למשכן.
    • נשיאם אֱלִיצָפָן, בֶּןעֻזִּיאֵל.
    • משמרתם נשיאה ואחריות לכלי הקודש. הָאָרֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְּחֹת, וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּהֶם; וְהַמָּסָךְוְכֹל, עֲבֹדָתוֹ. אלעזר בן אהרון ממונה עליהם.
  • משפחת מררי –
    • נחלקת למשפחות מַחְלִי וּמוּשִׁי.
    • 6,200 גברים.
    • נשיאם צוּרִיאֵל בֶּןאֲבִיחָיִל.
    • חונים צפונית למשכן.
    • משמרתם נשיאת/פירוק/הרכבת קרשי'עמודי/בריחי המשכן.
  • משה ואהרון ובניו (כהנים) –
    • חונים מזרחית למשכן.
    • משמרתם שמירת המקדש ולאסור על כניסת זרים לעבודת הקודש (לויים וישראל).

ובסה"כ 22,300 גברים בשבט לוי. כָּלזָכָר מִבֶּןחֹדֶשׁ וָמַעְלָה, שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף.

 

[הערת שוליים

התורה מציינת סך של 22,000 גברים, מספר נמוך מסך של 22,300 גברים אותו מקבלים כשמחברים יחד את פקודי שלוש המשפחות; מדוע? נראה עוד מעט…]

 

פדיון הבכורות – במדבר, פרק ג, פסוקים מ-נא

אלוהים מצווה את משה לפקוד את כל הבכורים בעם ישראל על מנת לפדות כל בכור בישראל על ידי בן שבט לוי וכל בהמה בכורה בישראל על ידי בהמה של שבט לוי. משה מבצע את המפקד ומוצא שבישראל  22,273 בכורים.

אלוהים מצווה את משה לפדות כל בכור על ידי בן שבט לוי, ואילו את המספר העודף של 273 בכורות לפדות בחמישה שקלים כסף [מחיר זהה למחיר עשרים כסף ששילמו עבור יוסף, בכור רחל] אותו יש להעביר לאהרון הכהן. משה גובה את הכספים ומעביר סכום של 1,365 שקלים לאהרון הכהן.

[הערת שוליים

בהמשך לתמיהה מעלה מדוע מציינת התורה 22,000 גברים בלבד לבית לוי…

אם נחבר את הגברים מגיל חודש ומעלה בכל משפחה נקבל 22,300 בני שבט לוי, מספר הגבוה ממספר הבכורות בישראל העומד על 22,273. מכאן שהיו די והותר לווים על מנת לפדות את הבכורות של כל ישראל וכלל לא היה צורך בפדיון הבכורות העודפים בכסף. אז מדוע משה דרש פדיון כסף מ-273 איש? עשויים להימצא מלעיזים אשר ישחירו את שמו הטוב של משה בטענות גניבה ושחיתות.

את הקושיה אנו פותרים באמצעות התורה שמונה 22,000 גברים בלבד. לאן נעלמו 300 גברים? אם תפקיד הלוויים לפדות את בכורות ישראל על שום חטא העגל, הרי שבכורות לוי לא יכולים לפדות את בכורות ישראל ויש להחסירם; מכאן שאותם 300 גברים חסרים הם בכורות שבט לוי שלא נמנים במפקד.

ועל כן נכתב בתורה פעמיים וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶתכֶּסֶף הַפְּדֻיִם, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיועַלפִּי יְהוָהכַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶתמֹשֶׁה. על מנת להוקיע כל טענה וחשש למעשה לא כשר מצד משה.

ועדיין מתעוררת אצלי תמיהה הכיצד יתכן שמתוך 22,300 גברים רק 300 מתוכם נמצאו בכורים, יחס של בכור אחד מתוך 74 גברים.]

[הערת שוליים

כיצד קבע משה מי 273 הבכורים ברי המזל שיצטרכו לשלם את פדיון הכסף? על פי רש"י משה רבינו ערך הגרלה שבה כל בכור בישראל שלף פתק מתוך סך של 22,273 פתקים. על 22,000 מתוכם נרשם "בן לוי" ועל 273 נרשם "ה שקלים".]

משפחת קהת – במדבר, פרק ד, פסוקים א-כ

אלוהים מצווה את משה לפקוד את הזכרים למשפחת קהת מגיל 30 ועד גיל 50, לעבודה באוהל מועד (אחריות על כלי הקודש). התורה מפרטת את תפקיד בני קהת בעבודת המשכן: בעת נסיעת המשכן על אהרון ובניו לכסות את כלי הקודש בטרם נשיאתם:

  • ארון העדות (בו נשמרו לוחות הברית) –  לכסותו בפרוכת המסך, מעליה כיסוי עור תחש ומעליו בגד כליל תכלת.
  • שולחן הפנים –
    • יש לפרוש עליו בגד תכלת.
    • להניח עליו את הקערות, הכפות, המנקיות, קשות הנסך ואת לחם התמיד.
    • לפרוש עליהם בגד תולעת שני ולכסותו בעור תחש.
  • מנורת המאור – יש לכסות בבגד תכלת את המנורה, נרותיה, מחתותיה ואת כל כלי שמנה; לעטוף בעור תחש ולשאת על מוט.
  • מזבח הזהב (המזבח הפנימי עליו הקטירו את הקטורת) – יש לכסותו בעור תכלת ולעטוף בעור תחש.
  • כלי השרת – יש לעטוף בבגד תכלת, לכסות בעור תחש ולשאת על מוט.
  • המזבח (מחוץ להיכל, עליו הקריבו את הקורבנות) – יש לדשנו, לפרוש עליו בגד ארגמן, להניח עליו את כל כליו (מחתות, מזלגות, יעים, מזרקות ואת יתר הכלים) ולפרוש עליהם כיסוי עור תחש.

תפקיד בני קהת לשאת את הכלים המנויים לעיל וחל עליהם איסור לגעת בהם פן ימותו; אלעזר בן אהרון הכהן מופקד על נשיאת שמן המאור, קטורת הסמים, מנחת התמיד ושמן המשחה.

אלוהים מצווה את משה ואהרון להיזהר שלא להכרית את בני משפחת קהת מתוך הלוויים בכך שיראו את כלי עבודת הקודש בעת נשיאתם. וְלֹאיָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶתהַקֹּדֶשׁ, וָמֵתוּ

מודעות פרסומת

השאר תגובה