Spread the love

[לפרשה הקודמת – נשא] [לפרשה הבאה – שלח]

הפרשה השלישית בספר במדבר ופרשה 36 במספר במניין פרשות השבוע.

מנורת המשכן – ספר במדבר, פרק ח', פסוקים א-ד

אלוהים מדבר אל משה לומר לאהרון להדליק את שבעת נרות המנורה שבאוהל מועד ואהרון עושה כן (ומכאן אנו לומדים שהמנורה מנתה שבעה קנים). התורה מספרת לנו שהמנורה הייתה עשויה מקשה אחת (לא יצרו חלקים נפרדים וחיברו אותם יחדיו) בדיוק כפי שאלוהים הראה למשה בהר סיני כיצד עליה להיראות.

הסמכת הלויים – ספר במדבר, פרק ח', פסוקים ה-כו

אלוהים מדבר אל משה ומצווה עליו לטהר את הלויים באופן הבא בטרם יוסמכו לעבודת הקודש במשכן:

  • התזת מי חטאת (כפי שמקריבים קורבן המכפר על חטאי אדם, שמורה ללוויים האפשרות החד-פעמית לשטוף אותם).
  • לגלח את כל גופם בתער (מעשה שאסור על יהודים בשגרה).
  • כיבוס בגדיהם.

הלוויים מתייצבים בפתח אוהל מועד כשלבני ישראל שמור תפקיד בהכשרתם. בני ישראל סומכים ידיהם על הלוויים ואהרון הכהן הגדול התברך בכח עצום והניף את הלוויים אחד אחד כבובות משחק. זהו מעשה סמלי המעיד על שרשרת הרוחניות בעם ישראל. הלויים שואבים את כוחם מאהבת ישראל, ואחדות זו מובילה לכך שבורא עולם חונן את הכהן הגדול בכח על טבעי בזכות האהבה והשמחה בעם.

עם ישראל => הלויים => הכהן הגדול (כך שללא אחדות בין חוליות השרשרת, עם ישראל יהיה קל לשבירה).

הלויים מקריבים פר אחד כקורבן עולה יחד עם סולת בלולה בשמן (בגין חטא מחשבה) ופר נוסף כקורבן חטאת (בגין חטא שבמעשה).

ולמי שעשוי להתבונן מהצד ולתהות ל פשר הטקס המופלא, אלוהים בכבודו ובעצמו מסביר לנו את הסיבה לכך: הלויים מגויסים לעבודת הקודש בתמורה לבכורות ישראל עליהם חס בורא עולם בעת שקטל את בכורות מצרים. בני ישראל טרם שילמו את חובם עבור מעשה החסד שעשה עימם השם, והמחיר הנדרש הוא לעבוד את השם באחדות ובאהבה.

האם אלוהים באמת זקוק לכך? לא, עם ישראל הוא שזקוק לכך אחרת אנו מתחיל לתהות בשדות טראש של עבודה זרה ומי כאבא שבשמיים להיטיב להכיר את בניו.

אלוהים מצווה את משה לפקוד את בני 25 עד 50 שנה מקרב הלויים לעבודת המשכן. מגיל 50 הלויים יוצאים לפנסיה.

פסח ראשון – ספר במדבר, פרק ט', פסוקים א-ה

התורה מגלה לנו שהתקופה היא חודש הראשון (ניסן) לשנה השנייה ליציאת בני ישראל ממצרים, כלומר יום הולדת שנה לעם ישראל. אלוהים מדבר אל משה לצוות את עם ישראל לחגוג את חג הפסח במועדו (כלומר גם אם יחול ביום שבת) ביום יד' לחודש זה (ניסן) בין שקיעה לצאת הכוכבים.

פסח שני – ספר במדבר, פרק ט', פסוקים ו-יד

בני ישראל שהיו טמאים ורצו אף הם להקריב את קורבן הפסח במועדו פנו אל משה בשאלה מדוע לא יתירו להם להשתתף בחגיגה אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶתקָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. משה לא יודע להשיב על כך מעצמו ופונה לאלוהים שיסייע לו בתשובה.

[הערת שוליים

זהו אחד מחמישה מקרים בהם משה רבנו פונה לאלוהים בבקשה שיכריע בסוגיה.

הגר"א (הגאון מוילנא) קבע להם ראשי תיבות מנצפ"ך:

מקושש (עצים);

נוקב (שם השם);

צלפחד (בנות צלפחד שביקשו נחלה);

פסח (שני);

כזבי (בת צור וזמרי בן סלוא)].

אלוהים משיב למשה שיהודים טמאים או שרחוקים ממקום ישוב יכולים לערוך פסח גם ביום יד' לחודש השני (חודש אייר) ושיש לערוך אותו עם אכילת מצה ומרור עַלמַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ ואין להשאיר זכר מקורבן הפסח עד לאור הבוקר (אין התייחסות לביעור החמץ, כך שמכאן מבינים שהחמץ אסור רק בשעת הסעודה). כמו-כן אנו מתבשרים שיהודי טהור שלא יערוך את חג הפסח צפוי לו עונש כרת, כלומר יכרת מעם ישראל (לא יזכה להעמיד צאצאים). אלוהים קורא לעם ישראל לחבק את הגרים שישתתפו בחג הפסח חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ.

מיהו אזרח הארץ? האם מדובר בערבים תושבי ישראל? על פי פרופסור מרדכי זר כבוד ז"ל מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן הכוונה לצאצא לבני ישראל אשר התיישבו בארץ לאחר שבתי האבות התנחלו בה.

ענן המשכן – ספר במדבר, פרק ט', פסוקים טו-כג

הענן שליווה את בני ישראל מאז צאתם ממצרים שוכן כעת במשכן. ביום מכסה אותו ובלילה מאיר עליו באש כלהבה. כאשר הענן מתרומם זהו הסימן מאלוהים עבור בני ישראל שעליהם לקפל את המשכן ולהמשיך במסעותיהם במדבר עד להקמתו מחדש בתחנה הבאה. יש מקרים בהם הענן מכסה את המשכן למשך תקופה ארוכה ויש פעמים בהם מכסה אותו לפחות מיממה. בני ישראל מצייתים לסימן משמיים המאיר את דרכם. עַלפִּי יְהוָה יַחֲנוּ, וְעַלפִּי יְהוָה יִסָּעוּ.

חצוצרות הכסף – ספר במדבר, פרק י, פסוקים א-י

אלוהים מדבר אל משה לאמור שיעשה לו שתי חצוצרות מכסף שישמשו אותו לאסוף את עדת ישראל וכן כסימן שינחה אותם במסעות. בני אהרון הם אלו שיתקעו בחצוצרות. התורה מלמדת אותנו להבדיל בין תקיעה לתרועה.

תקיעה – נועדה להקהיל בפתח אוהל מועד באופן הבא:

  • תקיעה בשתי החצוצרות – נועדה לאסוף את הקהל בפתח אוהל מועד.
  • תקיעה בחצוצרה אחת – על הנשיאים בלבד להתכנס בפתח אוהל מועד.

תרועה – נועדה לשמש כסימן להנחות את מסע בני ישראל במדבר.

  • תרועה אחת – על המחנות לנוע מזרחה.
  • שתי תרועות – על המחנות לנוע דרומה.

גם בעת מלחמה ישמשו החצוצרות את בני ישראל לקרוא לאלוהים שיתגייס לעזרתם. כמו-כן על בני ישראל לתקוע בחצוצרות בעת הקרבת הקורבנות בימות שמחה, בחגים ובראשי חודשים.

המסע – ספר במדבר, פרק י', פסוקים יא-כח

ביום כ' באייר לשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים (שנה עברה במהלכה שהו באיזור הר סיני) הענן התרומם מעל למשכן העדות ובני ישראל יוצאים למסע כפי שנצטוו עד שהענן עוצר במדבר פארן.

מחנה יהודה הראשון שיוצא למסע:

  • שבט יהודה, כשעליו ממונה נַחְשׁוֹן, בֶּןעַמִּינָדָב.
  • שבט יששכר אותו מוביל נְתַנְאֵל, בֶּןצוּעָר.
  • שבט זבולון (זבולון ויששכר בלתי נפרדים) אותו מוביל אֱלִיאָב, בֶּןחֵלֹן.

באותה עת מגיעים בני גרשון ובני מררי נושאי המשכן אוספים עימם את היריעות והקרשים ויוצאים בעקבות מחנה יהודה. [הם הראשונים לצאת על מנת שהמשכן יעמוד על תילו בעת שהקהתים יגיעו עם כלי הקודש]

מחנה ראובן השני לצאת לדרך:

  • שבט ראובן, עליו ממונה אֱלִיצוּר, בֶּןשְׁדֵיאוּר.
  • שבט שמעון, עליו ממונה שְׁלֻמִיאֵל, בֶּןצוּרִישַׁדָּי.
  • שבט גד, אותו מוביל אֶלְיָסָף, בֶּןדְּעוּאֵל.

כאן נכנסים לתמונה הקהתים, אשר אוספים את הכלים הקדושים ומצטרפים למסע.

מחנה אפרים השלישי לצאת לדרך:

  • שבט אפרים ובראשו אֱלִישָׁמָע, בֶּןעַמִּיהוּד.
  • שבט מנשה אותו מוביל  גַּמְלִיאֵל, בֶּןפְּדָהצוּר.
  • שבט בנימין ובראשו אֲבִידָן, בֶּןגִּדְעוֹנִי.

מחנה דן הרביעי והמאסף למסע:

  • שבט דן ובראשו אֲחִיעֶזֶר, בֶּןעַמִּישַׁדָּי.
  • שבט אשר בהנהגת פַּגְעִיאֵל, בֶּןעָכְרָן.
  • שבט נפתלי בראשו אֲחִירַע, בֶּןעֵינָן.

יתרו, אל תעזוב – ספר במדבר, פרק י', פסוקים כט-לב

משה פונה אל חותנו חֹבָב בֶּןרְעוּאֵל (הידוע לנו בשם 'יתרו') ומזמין אותו להצטרף עימהם למסע. יתרו מסרב ומבקש לשוב למקום מושבו לֹא אֵלֵךְכִּי אִםאֶלאַרְצִי וְאֶלמוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ., אך משה מפציר בו שיענה להזמנה אַלנָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ וכך היה. בני ישראל נוסעים מהר סיני (התורה מכנה אותו בשם היפהפה הר האלוהים) והולכים במשך 3 ימים. התורה מגלה לנו שבעת היציאה למסע משה מברך קוּמָה יְהוָה, וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ. ובעת שחונים מברך שׁוּבָה יְהוָה, רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

– ספר במדבר, פרק י', פסוקים לג-לד

– ספר במדבר, פרק יא', פסוקים א-ג

– ספר במדבר, פרק יא', פסוקים ד-לה

– ספר במדבר, פרק יב', פסוקים א-טז

השאר תגובה